מימים - עבודה מסכמת

שלום, זוהי עבודה אחרונה שאותה התבקשתי לעשות.

העבודה הזו בעצם מסכמת את כל עבודותיי עד כה.

במהלכה אתן יחס ואקשר 3 זירות שלמדתי עליהן במהלך כל השנים בהם אני במגמת קולנוע ותקשורת.

נושא העבודה אותה התבקשתי להכין הוא ממים.

אני מניחה שכולכם יודעים היטב מה אלו ממים (לא באמת)😂 ולכן אסביר לכם בקצרה.

אז מה הם בעצם ממים?

מֵם  הוא יחידת מידע שמשתכפלת ממוחות ומאגרים (כגון ספרים ומחשבים), למוחות או מאגרים אחרים. 

ממים יכולים לבטא חלקי רעיונות, שפות, מנגינות, דגמים, כישרונות, ערכים מוסריים או אסתטיים או כל דבר אחר שנלמד ומועבר לאחרים כיחידה אחת.

אז עכשיו אחרי שכולם יודעים מה אלו ממים אני יכולה להציג בפניכם את המם שאני יצרתי בעצמי.

בעצם.. לא כל כך מהר ! תנו לי קודם לתת לכם רקע על הנושא המרתק עליו בחרתי לעשות.👀

הנושא עליו בחרתי לעשות את עבודתי הוא שלום.

שלום זהו ערך המתקשר לשני תחומי הבחירה בעבודה, גם חברתי וגם פוליטי, אך בעבודתי בחרתי להתמקד במימד הרחב יותר של השלום, כפי שאני רואה זאת, זהו המימד הפוליטי.

שלום יכול להיות בין חברים, בין שכנים, בין בני זוג, בין הורים ולידים ואפילו בין כלב וחתול שחיים בשכנות זה לזה. כל אלה דנים במימד החברתי.

בארץ בה אנו חיים, ישראל, מוכת המלחמות והטרור, השלום, אולי יותר מכל מדינה אחרת בעולם, מקבל אצלנו מעמד של כבוד מיוחד ומהווה נושא שתופס נפח ניכר במערכת התקשורתית, בשיח הציבורי והפוליטי וגם במחשבות של כל פרט ופרט.

יש הרואים בשלום ישועה לכל או לפחות רוב צרותינו ויש הרואים בשלום חולשה, רפיסות בפני אויבינו וסכנה ממשית לקיומינו בארץ ישראל, ודווקא בגלל הספקטרום הרחב מהמתנגדים הנחרצים ועד התומכים המושבעים אף אדם כמעט אינו נשאר אדיש לנושא.

אני משוכנעת שהמים שיצרתי יצליח לעורר מחשבה והרהור בכל אחד ואחד שיראה אותו גם אם הפרשנות של הנמענים תהיה שונה לחלוטין זו מזו.

                        מים מקורי                                                                 המים שיצרתי

כיוון שנושא השלום מתקשר בעיני יותר לתחום הפוליטי, ובמדינת ישראל בפרט, בחרתי ליצור מים המבטא אמירה פוליטית.

הדמות שמוצגת בתמונת המים מוקצנת על מנת להדגיש את מסרו ומשמעותו של המים לגבי השלום ולעורר אצל כל אחד דיון פנימי ומחשבה על הנושא.

 ניתוח המים  

_________________________________________________________________________ 

חשיבות המים בשיח הציבורי:

לפי דעתי מים זה יעורר שיח ציבורי על נושא השלום שאליו כיוונתי מלכתחילה. כלומר, המים יעורר חשיבות לשלום.

אין ספק שהשלום עבור עם ישראל הוא ערך עליון. אולי בגלל העובדה שהמדינה הקטנה הזאת מוקפת מכל צדדיה במדינות עוינות, אולי בגלל כמות המלחמות האין סופית שנאלצנו לעבור כאן כדי לאפשר את קיומינו דווקא במקום זה. אך בכל מקרה ברור שיש כאן שיח הרבה יותר משמעותי מאשר במדינות אחרות סביב עניין השלום.

נושא השלום נתן השראה ואין ספור שירים, ספרים, הצגות וסרטים ומהווה שאיפה שאותה מאוד רוצים לממש. עם זאת, ברור לכולנו שלהשיג שלום זה דבר מאוד מאוד לא פשוט ולאף אחד אין עדיין כנראה נוסחא מדויקת ומהירה איך להגיע אליו.

המים שיצרתי בא קצת להאיר, קצת להעיר וקצת לדחוק באנשים שיתעוררו ויפעלו יותר בנמרצות להשיג את השלום אחרת נמצא עצמנו במצב של שלדים (מסמל מוות) ולא של בני אדם.

לדעתי, המסר במים הוא מאוד חד וברור ולכן הביקורת עליו תהיה מוקצנת, לטוב או לרע.

אנשים יכולים לקחת את המסר שבמים כאצבע מאשימה כלפיהם, להתעצבן, ואולי להיפגע מהביקורת ולעומת זאת גם יכולים לבחור להכיר בבעיה ולהבין שאיך שלא מסתכלים על זה המסר הוא מציאותי וזה מה שיביא אותם למתוח ביקורת על עצמם בתור התחלה ואז אולי להתחיל לפעול יותר בנמרצות.

_________________________________________________________________________

התבקשתי לקשר 3 זירות תקשורתיות למים שיצרתי.

חדשות:


1) הסכם השלום בין ישראל לירדן - מבזק חדשותי

2) הסכם השלום בין ישראל למצריים - מבזק חדשותי

3) חדשות קשות- עוסקות בעניינים חשובים. נושאים פוליטיים, כלכליים או חברתיים.

מושג זה מתקשר למים מכיוון שהוא עוסק בשלום פוליטי בין מדינות ומראה נקודות מבט שונות על תפיסת השלום. בנוסף בחרתי סרטון שמציג באופן אופטימי את חתימת הסכם השלום עם ירדן כשהוא מובא בעיניים ישראליות וסרטון נוסף שמסביר עד כמה אנואר סאעדאת היה גיבור שהבין שהשלום היקר מכל עלול לגבות את חייו ולמרות זאת עשה הכל כדי לאפשר את חתימת הסכם השלום כנגד הדעות הרווחות בעולם הערבי.

4) אסכולת סדר יום - תיאוריית "סדר היום" מציגה ומסבירה את הקשר שבין סדר היום התקשורתי לסדר יום פוליטי לסדר יום ציבורי.

אסכולת "סדר היום" מציגה ומסבירה את הקשר ויחסי הגומלין בין שלושת סדרי היום ומעניקה לתקשורת יכולת השפעה חזקה.

המודל מתאר את הקשר שבין שלושת סדרי היום:

סדר יום תקשורתי: אלה הנושאים שהתקשורת עוסקת בהם ומפרסמת אותם. היא זו שקובעת את הבולטות שלהם- את מיקומם במהדורת החדשות או בעיתון, את אורכם, גודל הכותרת וכו'.. סדר היום התקשורתי נקבע בהתאם לאירועים שקורים ביום יום, או אירועים מסוימים שהתקשורת בוחרת לעסוק בהם ולעדכן עליהם.

סדר יום ציבורי: אלה נושאים שהציבור עוסק בהם ומשוחח עליהם במעגלים השונים. כיום ניתן לזהות את הנושאים האלה באמצעות תגובות שונות של הציבור במסגרות אינטראקטיביות שונות, כמו – אתרים, טוקבקים, בלוגים וכו'..

למשל: בתוכנית "מה קורה" (המשודרת מדי ערב) מציגים את הנושאים שקיבלו הכי הרבה טוקבקים מהציבור. כלומר: מהם הנושאים העסיקו את הציבור.

דרך אחרת לזהות את הנושאים את הנושאים שעל סדר היום הציבורי היא דרך פעילות של בציבור- הפגנות, מחאות, שביתות וכו'..

סדר יום פוליטי: הם נושאים שהמערכת הפוליטית עוסקת בהם ודנה בהם  במסגרות השונות-   ועדות,דיונים,הצעות חוק ועוד.

סאטירה:

1) המושג סאטירה - סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית ששמה דבר מה (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') ללעג, ובדרך זו מביעה דעה, לרוב במטרה לגרום או למנוע  שינוי. לרוב, שימוש בסאטירה מעורר צחוק, אך מטרתה המרכזית היא הביקורת באמצעים קומיים.

2) למה אנחנו צוחקים?

לפי הפילוסוף הנרי ברגסון אנו צוחקים מ3 סיבות: 

* אנו צוחקים רק מדברים אנושיים: 

מראה של נוף, יכול להיות יפה או מכוער, נחמד או חסר ערך אך לעולם לא יהיה מצחיק

* צחוק מלווה תמיד בחוסר רגישות:  אם אדם מעורר בנו רגשות או חיבה, נאלץ לשכוח למספר רגעים את רגשותינו אליו אם נרצה לצחוק עליו. הפן הקומי ההומוריסטי אצל האדם דורש מעין "הרדמה" רגעית של הרגש, על מנת שיפנה לרגש טהור.
 * הצחוק הוא עניין חברתי: לצחוק יש הד, הוא מתחזק למשמע קולם של אחרים. בצחוק תמיד טמונה קנוניה- קשירת קשר עם צחוקם של אחרים.  

2) "לא אזוז מפה עד שיהיה שלום" - קטע סאטירי

3) השלום בנוסחא מתמטית - קטע סאטירי

4) תיאוריה שעוסקת בחקר ההומור - תיאוריית העליונות/ אפלטון

ההומור במהותו אם לא בכללותו, הוא אגרסיבי, והצחוק עליו מבוססת העליונות הוא הומור של לעגנות, לגלוג וגיחוך. צורה זו של הומור דורשת מאלה הצוחקים מהבדיחה, לראות את עצמם כטובים יותר מאשר קורבן הבדיחה.

אנחנו צוחקים על מגרעותיהם ובעיקר על בורותם, של אנשים שהם יחסית, נטולי כוח.

ההומור נובע מתחושה של עליונות הנובעת מהשפלתו של אדם אחר, או מזלזול בעצמנו, במצב מוקדם שלנו. אפלטון הסביר את תיאוריית העליונות שלו מנקודת המבט של אנשים שבאופן עקבי נאבקים לקבלת כוח ורצון להוכיח את עליונותם על האחרים.

המנצח שואג את שאגת הניצחון בגוברו על יריבו. ככל שחברה מתפתחת ומגנה אלימות, שדה הקרב הגופני הופך להיות שדה קרב של שנינה, והבדיחות נעשות הייצוג הסמלי של הדו-קרב שבו הצחוק עדיין מסמן את המנצח והלעג את המפסיד, ומחליף את שדה הקרב. 

גלובליזציה: 

1) המושג גלובליזציה - התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם.

2) "הגלובליזציה, אויבת השלום" - כתבה

3) "הגלובליזציה הורגת את הסורים" - כתבה

4) "הסכסוכים שמאיימים על שלום העולם" - כתבה

5) Give Peace A Chance - אחד מהשירים שמזוהים עם הכמיהה לשלום. נכתב במקור על ידי ג'ון לנון, מיוצאי להקת "החיפושיות" ושוכר שלום קיצוני. השיר שנגע ככל הנראה לבני אדם בכל רחבי העולם בוצע במאות אם לא אלפים של גרסאות על ידי מגוון רחב של זמרים מכל קצוות העולם ומכל מאסכולות המוסיקליות (מדונה, מייקל ג'קסון, סינדי לאופר, ואפילו עופרה חזה). תופעה זו מצביעה על הערצת השלום ברחבי העולם והרצון הגלובלי להגיע לשלום כמה שיותר מהר. (יכול גם להתאים לזירת הקליפים).

_________________________________________________________________________

דילמות:

1) האם העולם הגלובאלי מרחיק או מקרב את הסיכוי להסדר שלום?

2) מדוע העולם איננו מתערב בבעיית השלום בישראל?

3) כמה זמן עוד נחכה עד שיגיע השלום?

4) מתי נפסיק להיות שאננים ונתחיל לפעול למען השגת השלום?

5) איזו דרך היא הכי יעילה למען השגת השלום?

6) האם השלום זהו דבר בר השגה?